הבית הירוק
מסך 1- הדמיית חיסכון בחשמל של משפחת ישראלי
תחום הדעת אליו היא שייכת- החיסכון בחשמל -המסך המתאר את הסלון בבית כמו גם במסכים הבאים בהם מתואר ומוסבר החיסכון בחשמל. במסך הבית (הסלון), קיימים מכשירים חשמליים שמעודדים חיסכון בחשמל:
טלוויזיה- ו dvd חסכוניים, מזגן חסכוני באנרגיה שמכוון לטמפרטורה מינימלית שנדרשת לחימום הבית שכן כל שינוי במעלה אחת בלבד משנה את צריכת החשמל בחמישה אחוזים, ונורת פלורוסנט PL שצורכת פחות חשמל מנורת ליבון משך חייה של נורה זו ארוכה מאוד יחסית לנורות אחרות ולכן כדאי להשתמש בה במקומות בהם נדרש להאיר את הבית באמצעות תאורה ברוב שעות היום.
החיסכון בחשמל חשוב מאוד, אי ההקפדה על החיסכון בחשמל והדלקת מכשיר חשמלי תורמת להתחממות כדור הארץ ומבזבזת משאבי טבע, כסף רב ומשפיעה על זיהום האוויר.
חברות החשמל נאלצות להקים עוד ועוד תחנות לייצור חשמל בגלל הביקוש העצום לכך, תחנות אלו גורמות לפליטת גזים מזמים ולהתחממות כדור הארץ. הנפט והפחם הם משאבי הטבע מתכלים ויקרים שמשמשים לייצור חשמל מחירם עולה מצורה מתמדת וכך גם מחיר החשמל.
בגלל השפעות אלו לנו צרכני החשמל יש דרך להשפיע, לחסוך בחשמל ולצמצם את הפגיעה בכיס וזאת ע"י צרכנות נבונה, אנו צריכים להבין ולהכיר את צריכת החשמל של המכשיר לדעת איך מחושבת עלות צריכת החשמל במכשירי החשמל:
| צריכת החשמל | X | עלות הצריכה | = | מחיר לקוט"ש |
| (₪) | (קוט"ש) | (₪ / קוט"ש |
להבין מהו הספק החשמלי- היכולת של כל מכשיר לבצע פעולה, ההספק מצוין באות P ונמדד ביחידות ואט או קילוואט שזה אלף ואט. צריכת החשמל של מכשיר מסוים היא כמות האנרגיה שהוא צורך העת פעולתו. צריכת החשמל תלוי בהספק החשמלי של המכשיר ובזמן פעילות המכשיר. ומחושבת כך:
צריכת החשמל (קוט"ש) = הספק חשמלי (קילוואט) X זמן הפעולה (שעות)
ולאמץ התנהגות אחראית וחסכנית יותר. ולנו כמבוגרים יש אחראיות כלפי ילדנו שיבינו את המשמעות החיסכון וההשלכות של אי ההקפדה.
שכבת גיל רלוונטית- ילדים ומבוגרים כאחד חשוב שהמבוגרים ישלטו בידע הנדרש לפני שיסבירו לילדיהם כיצד יש לחסוך בחשמל. ילדים מכיתה א' לדעתי או אפילו מגן חובה צריכים לדעת את חשיבות החיסכון.
ההדמיה עצמה מתאימה מגיל בו הילדים כבר יודעים לחשב.
תיאור ההדמיה- לאחר שהוסבר על ההשלכות ועל הדרך לחישוב תצרוכת החשמל המכשירים החשמליים השונים יש לעזור למשפחת ישראלי לחסוך בחשבון החשמל שלה. ולדאוג שחשבון החשמל שלה יהיה בין 8-10 שקלים ליום, למשפחת ישראלי 6 מכשירים חשמליים יש לבחור לכל מכשיר שעות הפעלה, לבדוק את צריכת החשמל הכוללת המונה, ומהי עלות הצריכה הכוללת שנגיע ל בין8 ל 10 שקלים יש ללחות על כפתור סיימתי.
איך ניתן לשלב את ההדמיה במסגרת הוראת יחידת הלימוד?
יש להסביר לתלמידים את חשיבות החיסכון במכשירי החשמל השונים, יש לתת להם שאלות בנושא. לחקור בבית מוצרים חשמליים, לתת דוגמאות מהמכשירים החשמליים שיש להם בבית, לעלות את המודעות.
לתת דוגמא למכשיר חשמלי שחוסך בחשמל מה כמות הוואט שהוא צורך ואיך ניתן לחשב את צריכתו ביום. האם ניתן להוריד בכמות הצריכה ולהשתמש במכשירים השונים במידת הצורך ולא יתר על המידה.
הגישה החינוכית שתומכת בסוג למידה זה- הגישה הקונסטרוקטיביסטית שבה הלמידה היא תהליך פעיל מצידו של הלומד, הלומד בהדמיה זו מרחך להבין את המשמעות בחיסכון ולהיות פעיל בנודע לכך, לדעת מתי ורק במידת הצורך להשתמש במכשיר חשמלי ובנוסף לכך לעודד את השימוש במכשירים שחוסכים בחשמל כמו אלו שמוזכרים בבית הירוק. הלמידה מתרחשת בהקשרים הרלוונטיים עבור הלומד ונועדה במיוחד לרכישת מיומנויות כמו פתרון בעיות, הנמקה וחשיבה ביקורתית תוך שימוש בידע. הידע נבנה דרך החוויה של הלומד דרך למידה של ניסוי וטעייה.
ערך המוסף של ההדמיה על מהלך השיעור- ללמד את הילדים שבכל בית ניתן להשתמש במכשירים החשמליים במינון נכון ובשעת הצורך כדי לחסוך בחשמל. כך ידעו הילדים וירגישו שכל הפעלה של מכשיר חשמלי מוסיפה אנרגיה שגורמת למחיר לעלות. יש צורך במודעות מצדם והם יוכלו לעזור לחסוך.
לאילו רמות חשיבה של בלום ואסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה היא מספקת מענה- הסקה, זיהוי רכיבים וקשרים, השוואה.
ההדמיה מתאימה ל- הדמיה התנסותית- בה מיוצגת מציאות אמיתית, מעין עולם שלם שמתקיימים בו כללי המציאות, ייחודה בכך שהלומד הוא חלק בלתי נפרד מהעולם המדומה. הוא מסוגל להתנסות בו כ"חבר מלא" ונושא באחריות מלאה ליצירת התוצרים בו. כשהוא פותר בעיות אותנטיות ומבין את מורכבותה של המערכת ומסוגל להתמודד עם פתרון בעיות בתחום הנלמד.
מסך 2- הדמיית פירמידת המזון
תחום הדעת אליו היא שייכת- שמירה על אורח חיים בריא תזונה נכונה.
הפירמידה שמוצגת היא "הפירמידה הישראלית החדשה"- לכל מדינה יש פירמידה מעט שונה שמתחשבת בהרגלי האכילה של אותה מדינה ובתרבותה.
הפירמידה מסייעת לנו להרכיב תפריט מגוון שכולל: מזונות מכל חמש הקבוצות בפירמידה, בכל ארוחה מזון משלוש קבוצות מזון שונות לפחות ומזונות שונים מכל קבוצת מזון. המסרים שרוצים להעביר באמצעות הפירמידה הם: שתייה מרובה, להעדיף לאכול מזונות שמכילים סיבים תזונתיים, ירקות, פירות.
לצמצם צריכה של מאכלים שומניים ולהעדיף מוצרי חלב ומוצרי בשר רזים.
לברר בכל קבוצת מזון מה המזונות הפחות מומלצים ולצמצם באכילתם, להעדיף מזונות שמכילים פחות מלח או סוכר. ולבצע פעילות גופנית של 30 דקות ברוב ימות השבוע.
שכבת גיל רלוונטית- ילדים שעולים לכיתה א' ומעלה.
הדמיית פירמידת המזון- לפירמידה יש 6 קומות. כל קומה מכילה קבוצת מזון מסוימת, קבוצות מזון מפורטות בצד ימין. בתחתית העמוד יש מזונות שונים ויש לגרור אותם לקומה המתאימה. הפירמידה בנויה מקבוצות מזון שעלינו לצרוך וממים, הפירמידה מסודרת בקומות. רוחב כל קומה מסמל את הכמות היחסית של המזונות מאותה קבוצה שאותה מומלץ לצרוך, ככל שעולים בקומות הפירמידה מומלץ לצרוך פחות מאותה קבוצה.
בצד השמאלי של הפירמידה יש דמויות שמבצעות פעילות גופנית כדי להזכיר לנו שאורח חיים בריא נקבע לא רק על ידי תזונה מאוזנת אלא גם על ידי פעילות גופנית.
איך ניתן לשלב את ההדמיה במסגרת הוראת יחידת הלימוד?
יש לתת לתלמידים להכין תפריט יומי ובריא שמכיל את המזונות שמכילה הפירמידה, ניתן אף לבקש מהם שיביאו את ארוחת העשר שלהם בסימן הפירמידה, זאת אומרת להכין סנדוויץ בריא לבית הספר ולהסביר מה הם הכינו מה בריא בו ולאיזה קבוצה שייכים המזונות שהביאו.
הגישה החינוכית שתומכת בסוג למידה זה- הגישה הקונסטרוקטיביסטית שבה הלמידה היא תהליך פעיל מצידו של הלומד, הלומד בהדמיה זו מרחך להבין את המשמעות בחיסכון ולהיות פעיל בנודע לכך, לדעת מתי ורק במידת הצורך להשתמש במכשיר חשמלי ובנוסף לכך לעודד את השימוש במכשירים שחוסכים בחשמל כמו אלו שמוזכרים בבית הירוק. הלמידה מתרחשת בהקשרים הרלוונטיים עבור הלומד ונועדה במיוחד לרכישת מיומנויות כמו פתרון בעיות, הנמקה וחשיבה ביקורתית תוך שימוש בידע. הידע נבנה דרך החוויה של הלומד דרך למידה של ניסוי וטעייה במחשב.
ערך המוסף של ההדמיה על מהלך השיעור- חשיבות באורח חיים בריא ופעילות גופנית, הבנת החשיבות לשתייה מרובה של מים והכרה של אבות המזון.
לאילו רמות חשיבה של בלום ואסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה היא מספקת מענה- זיהוי רכיבים וקשרים, מיון, הסקה.
ההדמיה מתאימה ל-הדמיה התנסותית- בה מיוצגת מציאות אמיתית, מעין עולם שלם שמתקיימים בו כללי המציאות, ייחודה בכך שהלומד הוא חלק בלתי נפרד מהעולם המדומה. הוא מסוגל להתנסות בו כ"חבר מלא" ונושא באחריות מלאה ליצירת התוצרים בו. כשהוא פותר בעיות אותנטיות ומבין את מורכבותה של המערכת ומסוגל להתמודד עם פתרון בעיות בתחום הנלמד.
מסך 3- הדמיית חוסכים במים
תחום הדעת אליו היא שייכת- חיסכון במים. נושא מחסור המים בישראל רגיש, מפלס הכנרת נמצא בשפל כבר כמה שנים, מלבד ההתמודדות הרמה הלאומית יש לקחת אחריות אישית בנושא, צריכת המים הביתית מהווה כ 6% מסך צריכת המים בישראל. הצריכה הביתית כוללת שתייה, בישול, השקייה ועוד...
אם כל אחד יבין את החשיבות ויאמץ התנהגות של חיסכון במים ברמה היומיומית נוכל לתרום למאמץ הלאומי.
ניתן למצוא היום מגוון רחב של אביזרים שיכולים לעזור לנו לחסוך בצריכת המים הביתית כמו למשל בחדר האמבטיה- להתקין חסכם- מתקן המחדיר בועות אוויר לתוך זרם המים ובכך מקטין את צריכת המים בלי לפגוע בזרם, הוא חוסך ב כ 40% מצריכת המים.
במסך הכניסה בחצר הבית אנו רואים צינורות שמחוברים למוקדים שונים בבית כדי לעשות שימוש חוזר במים, באמצעות ניצול מי המזגנים והמרזבים להשקיית הגינות או בשימוש מי האמבטיה לשטיפת החצר.
שכבת גיל רלוונטית- ילדים ששולטים בקריאה ויכולים לענות על השאלות. ומעלה.
הדמיית טריוויית חוסכים במים- עד כמה אתם צרכני מים נבונים, ומה אתם יודעים על חיסכון במים? יש לענות על השאלות שמוצגות כדי להתקדם הלאה, ככל שנענה מהר יתר הניקוד יעלה. בעצם גם אנחנו לא יודעים את התשובה נוכל לחזור עליה וללמוד. המשחק מעלה שאלות חשובות ומעניינות מחיי היום יום בנודע לחיסכון במים. הן אם זה בבית, בבית הספר ובסביבה השונה.
איך ניתן לשלב את ההדמיה במסגרת הוראת יחידת הלימוד?
לאחר שלימדנו את התלמידים את נושא החיסכון יש לתת להם להציע פתרונות ורעיונות נוספים שיעזרו למאמץ הלאומי החיסכון. ואיך הילדים וההורים יכולים לעזור בהשגת מטרה זו. יש לעודד אותם ולהביא אותם למודעות מירבית בנושא זה אם זה באמצעות סיפורים, ספרים ומשחקי טריוויה אחרים.
הגישה החינוכית שתומכת בסוג למידה זה- הגישה הקונסטרוקטיביסטית שבה הלמידה היא תהליך פעיל מצידו של הלומד, הלומד בהדמיה זו מרחך להבין את המשמעות בחיסכון ולהיות פעיל בנודע לכך, לדעת מתי ורק במידת הצורך להשתמש במכשיר חשמלי ובנוסף לכך לעודד את השימוש במכשירים שחוסכים בחשמל כמו אלו שמוזכרים בבית הירוק. הלמידה מתרחשת בהקשרים הרלוונטיים עבור הלומד ונועדה במיוחד לרכישת מיומנויות כמו פתרון בעיות, הנמקה וחשיבה ביקורתית תוך שימוש בידע. הידע נבנה דרך החוויה של הלומד דרך למידה של ניסוי וטעייה במחשב.
ערך המוסף של ההדמיה על מהלך השיעור- חשיבות מירבית של נושא החיסכון במים לאור העובדה שתצרוכת המים עולה והכנרת נמצאת בשפל, להביא לידי הבנה שכל אחד יכול לעזור בנושא אם הוא יסגור את המים.
לאילו רמות חשיבה של בלום ואסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה היא מספקת מענה- זיהוי רכיבים וקשרים, שאילת שאלות, השוואה והסקה.
ההדמיה מתאימה ל-הדמיה התנסותית- בה מיוצגת מציאות אמיתית, מעין עולם שלם שמתקיימים בו כללי המציאות, ייחודה בכך שהלומד הוא חלק בלתי נפרד מהעולם המדומה. הוא מסוגל להתנסות בו כ"חבר מלא" ונושא באחריות מלאה ליצירת התוצרים בו. כשהוא פותר בעיות אותנטיות ומבין את מורכבותה של המערכת ומסוגל להתמודד עם פתרון בעיות בתחום הנלמד.
